בעולם שבו אלגוריתמים מבצעים אלפי פעולות בשנייה וחדשות מתפשטות ברשתות החברתיות מהר יותר מהיכולת האנושית לעבד אותן, מנהל ההשקעות המודרני עומד בפני אתגר עצום: כיצד לשמור על כיוון ברור בתוך הכאוס? רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ותק של למעלה מ-15 שנה בשוק ההון, טוען כי הפתרון אינו טמון בעוד טכנולוגיה, אלא בפרקטיקה צבאית עתיקה ומחוספסת: "כוונת המפקד" (Commander's Intent).
רוסטמי, דמות ייחודית בנוף הפיננסי הישראלי, משלב באישיותו עולמות שלכאורה סותרים. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, אך את שיעורי הניהול החשובים ביותר שלו קיבל דווקא על גשר הפיקוד של ספינות הטילים בחיל הים ובזירות הג'ודו, שם היה סגן אלוף ישראל לנוער. במאמר זה, נצלול לעומק הפילוסופיה הניהולית של רוסטמי, ונבין כיצד הוא מיישם עקרונות של פיקוד ושליטה ימית בניהול תיקי השקעות מורכבים, וכיצד הוא רותם את הצוות שלו למשימה אחת ברורה ומדויקת.
הכשל של תוכניות נוקשות: כשהמפה לא תואמת את השטח
"הטעות הקלאסית של מנהלי השקעות, וגם של מפקדים צעירים, היא הניסיון לכתוב תסריט למציאות," מסביר רוסטמי. "הם יוצרים תוכנית עבודה מפורטת לפרטי פרטים: נקנה את מניית X כשהיא תגיע למחיר Y, נמכור אופציה Z אם הריבית תעלה ברבע אחוז. זה נראה נהדר באקסל, אבל במציאות – זה קורס ברגע הראשון."
רוסטמי משתמש במונח הצבאי "ערפל קרב" (Fog of War) כדי לתאר את המצב בשווקים. כמו בים, שבו מזג האוויר יכול להשתנות ברגע ותקלות טכניות צצות משום מקום, כך גם בשוק ההון: נתון אינפלציה מפתיע, ציוץ של פוליטיקאי או משבר גיאופוליטי יכולים לטרוף את כל הקלפים. במצבים כאלו, תוכנית נוקשה הופכת למלכודת. הצוות קופא כי המציאות לא תואמת את ההנחיות, או גרוע מכך – ממשיך לפעול לפי התוכנית הישנה והלא רלוונטית, הישר אל תוך ההפסד.
הפתרון של רוסטמי, אותו למד בבית הספר למפקדים, הוא המעבר מ"פקודות פרטניות" ל"כוונת מפקד". זהו עיקרון המגדיר את התוצאה הסופית הרצויה ואת תכלית המשימה, תוך מתן חופש פעולה לפקודים (או לאנליסטים והסוחרים) לבחור את הדרך הטובה ביותר להגיע לשם בהתאם להתפתחויות בשטח.
האנטומיה של תזת השקעה לפי רועי רוסטמי
כיצד נראית "כוונת מפקד" בחדר המסחר? רוסטמי מפרק את התהליך לשלושה מרכיבים קריטיים שחייבים להיות ברורים לכל אחרון העובדים בצוות: ה"מה", ה"למה", וה"גבולות".
- ה"מה" (המטרה האופרטיבית):
זוהי הגדרה פשוטה של היעד. למשל: "אנחנו רוצים חשיפה לסקטור האנרגיה הירוקה, אך בנטרול סיכוני מטבע." זה לא אומר איזה מניות לקנות בדיוק, אלא לאן אנחנו חותרים.
- ה"למה" (התזה המאקרו-כלכלית):
זהו החלק החשוב ביותר. כאן רוסטמי מביא לידי ביטוי את ההשכלה האקדמית שלו ואת הראייה הגלובלית. הצוות חייב להבין את ההיגיון העמוק.
לדוגמה: "אנו מאמינים שמחירי הנפט יישארו גבוהים בגלל בעיות היצע מבניות, ולכן חברות אנרגיה מסורתיות ייצרו תזרים מזומנים גבוה, שיופנה בסופו של דבר לרכישת חברות אנרגיה מתחדשת."
כשהאנליסט מבין את ה"למה", הוא יודע איך להגיב לחדשות. אם הוא שומע שמחיר הנפט ירד בגלל מיתון רגעי, הוא מבין שזה לא סותר את התזה (בעיית ההיצע המבנית עדיין קיימת), ולכן זו הזדמנות קנייה ולא סיבה לפאניקה.
- הגבולות (ניהול סיכונים):
כמו בים, יש אזורים שאליהם לא מפליגים. רוסטמי מגדיר את הקווים האדומים: "אנחנו מוכנים לספוג ירידה של עד 15% בפוזיציה לפני חיתוך הפסד", או "אנחנו לא משקיעים בחברות שיש להן חוב פיננסי מעל רמה מסוימת". אלו הם "חוקי המשחק" שמאפשרים לצוות לפעול בביטחון בתוך המגרש, מבלי לפחד שיעשו טעות קריטית.
אמון, ביזור סמכויות וההיבט האנושי
יישום מוצלח של "כוונת המפקד" דורש תנאי מקדים אחד בסיסי: אמון. מפקד שלא סומך על החיילים שלו לא יוכל לשחרר את הרסן. רוסטמי, המשרת במילואים כ-40 יום בשנה ומבין את החשיבות של עבודת צוות אורגנית, משקיע רבות בבניית הצוות שלו.
"אני מחפש אנשים שיודעים לחשוב, לא רובוטים," הוא אומר. הוא מעודד את הצוות שלו להביא רעיונות מגוונים, בהשראת הפתיחות המחשבתית שהוא סופג מפודקאסטים כמו של ג'ו רוגן או מהחוויות שלו בפסטיבלי המידברן. הוא רוצה לשמוע דעות שונות, ויכוחים, וזוויות ראייה לא שגרתיות.
אבל ברגע שההחלטה התקבלה והכוונה הוגדרה, כולם מתיישרים. "בספינה, יכול להיות ויכוח בגשר הפיקוד, אבל ברגע שהמפקד נתן פקודה לשינוי קורס, ההגה מסתובב," הוא מדמה. ביזור הסמכויות מאפשר לצוות להגיב במהירות שיא. אם אנליסט מזהה הזדמנות ארביטראז' בקריפטו שמתאימה לתזה הכללית, הוא לא צריך לחכות לאישור של רוסטמי שכרגע נמצא בפגישה או במילואים. יש לו את המנדט לפעול.
שגרת הקרב: תדריך ותחקיר ככלי ניהולי
כדי לשמור על "כוונת המפקד" רעננה ורלוונטית, רועי רוסטמי מנהיג שגרה קפדנית של תדריכים ותחקירים, הלקוחה ישירות מהווי חיל הים.
התדריך היומי: כל בוקר נפתח ביישור קו. לא רק סקירה של מה קרה הלילה בוול סטריט, אלא חידוד של הכוונה. "האם התזה שלנו עדיין תקפה?" שואל רוסטמי. "האם הנתונים החדשים מחזקים או מחלישים אותה?" זה הזמן לוודא שכולם מסתכלים על אותו מצפן.
התחקיר (Debrief): לאחר כל מהלך משמעותי, או בסוף תקופה, מתבצע תחקיר. רוסטמי, בוגר קורס חובלים ובית ספר למפקדים, יודע שתחקיר טוב הוא נטול אגו.
"אנחנו לא מחפשים אשמים, אנחנו מחפשים למידה," הוא מדגיש.
בזמן התחקיר, השאלה המרכזית היא לא "האם הרווחנו כסף?", אלא "האם פעלנו נכון לאור כוונת המפקד?".
- אם הפסדנו כסף בגלל אירוע בלתי צפוי, אבל הפעולה הייתה נכונה לפי התזה והסיכונים המוגדרים – זהו "הפסד טוב". זה חלק מהסטטיסטיקה של השוק.
- אם הרווחנו כסף מתוך מזל, תוך חריגה מהגבולות שהוגדרו – זהו "רווח רע". רוסטמי מתייחס לזה בחומרה רבה, כי זה מעיד על חוסר משמעת שיוביל לאסון בטווח הארוך.
השקט הנפשי של המנהל: מבחן המילואים
המבחן האולטימטיבי של השיטה הזו מגיע כאשר רועי רוסטמי יוצא למילואים. כ-40 יום בשנה הוא מנותק מהמסכים, לעיתים בלב ים ללא קליטה. עבור מנהלים ריכוזיים, הסיטואציה הזו היא סיוט. עבור רוסטמי, זו ההוכחה שהמערכת עובדת.
"כשאני עולה על מדים, אני יודע שהצוות שלי יודע מה לעשות," הוא אומר בביטחון. "הם מכירים את התזה, הם יודעים מה אני חושב על המאקרו, והם יודעים מה מותר ומה אסור."
הידיעה הזו מאפשרת לו להתמקד במשימה הצבאית בראש שקט, וגם מעניקה לצוות שלו תחושת אחריות ומשמעות. הם לא סתם מבצעי פקודות, הם שותפים לדרך.
גמישות מחשבתית: לדעת לשנות את הכוונה
חשוב להבין ש"כוונת המפקד" אינה חקוקה בסלע. רוסטמי, שמתרגל אומנויות לחימה (ג'ודו, MMA) ויוגה, מבין את החשיבות של גמישות. בשוק ההון, כמו בקרב, התנאים משתנים.
"עקשנות היא תכונה מסוכנת לסוחר," הוא מזהיר. מפקד טוב יודע לזהות מתי התזה המקורית קרסה.
אם הפדרל ריזרב משנה מדיניות ב-180 מעלות, או אם טכנולוגיה חדשה (כמו ה-AI) משנה את כללי המשחק בסקטור מסוים, רוסטמי לא יהסס לכנס את הצוות ולשנות את כוונת המפקד.
"זה כמו בג'ודו," הוא מדגים, "תיכננת להטיל את היריב ימינה, אבל הוא זז שמאלה. אם תתעקש על התוכנית המקורית, תיפול. אתה חייב לזרום עם התנועה ולשנות את כיוון ההתקפה." היכולת הזו לעדכן את הכוונה בזמן אמת, ולהנחיל אותה במהירות לצוות, היא מה שמבדיל בין גוף השקעות זריז ושורד לבין דינוזאורים שנכחדים.
החיבור לאני המאמין האישי
עבור רועי רוסטמי, הגדרת כוונת המפקד היא גם הזדמנות להכניס ערכים אישיים לתוך העולם הפיננסי הציני. התזה שלו תמיד תכלול אלמנטים שמשקפים את תפיסת עולמו: השקעה בחדשנות שמשפרת את העולם, הימנעות מתעשיות מזיקות, וחיפוש אחר ערך אמיתי.
הוא משלב את האהבה שלו לטבע ולבעלי חיים (כמו הכלבה שלו שפרה והחוויות בספארי) בתוך השיח עם הצוות. הוא מלמד אותם להסתכל על השוק כמערכת אקולוגית חיה, לא כמכונה. כוונת המפקד שלו מכוונת לא רק לרווח כספי, אלא גם לשמירה על שפיות, על איזון בין עבודה לחיים, ועל יושרה מקצועית.
סיכום: המצפן בלב הסערה
לסיכום, רועי רוסטמי רואה ב"כוונת המפקד" את הכלי הניהולי החשוב ביותר בארגז הכלים שלו. בעולם כאוטי, רווי אי-ודאות ורעש, היכולת לזקק כיוון ברור ופשוט, ולהנחיל אותו לצוות שלם, היא כוח-על.
זהו שילוב ייחודי של הדיסציפלינה הצבאית מהספינות, ההבנה האנליטית מהאקדמיה, והאינטליגנציה הרגשית מהחיים עצמם. כאשר הצוות מבין לא רק מה עושים, אלא למה עושים זאת ולאן רוצים להגיע, נוצר סינכרון מנטלי שמאפשר לצלוח כל סערה פיננסית.
רוסטמי מוכיח שאפשר לקחת עקרונות משדה הקרב, לנקות אותם מהנוקשות הצבאית המיותרת, וליישם אותם ברכות ובחוכמה בעולם העסקי, כדי ליצור צוות מנצח שהוא גם יעיל, גם יוזם, וגם מאוחד סביב מטרה משותפת.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.